למי שנרשם כבר פעמיים, והפסיק כבר פעמיים
בעוד חצי שנה הגוף שלך יעשה דברים שהוא לא עשה עשור
לעלות שלוש קומות בלי לעצור. להרים את הילד בלי לחשב מסלול. לא צריך להיות אדם אחר. צריך תוכנית, ואת זו כבר כתבנו.
40 דקות · בלי תשלום · בלי כרטיס אשראי
- בלי חוזה שנתי
- קבוצות של עד 8
- אין מראות על קיר האימון
- מגבת נקייה בכל אימון
קיר השבוע השלישי
אף אחד לא עוזב בגלל שהוא עצלן
היום הראשון קל. גם השני.
בשבוע השלישי אתם עומדים בכניסה ולא יודעים מה לעשות. להסביר כבר הסבירו, ולשאול שוב מביך. אז אתם עושים מה שאתם זוכרים, וזה לא עובד. עוד שבועיים ואתם מפסיקים להגיע, ואומרים לעצמכם שאין לכם זמן.
לא הזמן נגמר. התוכנית נגמרה.
מה עומד על הפרק
אף אחד לא מתעורר בגיל שבעים וחלש
מתעוררים בגיל שבעים עם מה שבניתם בגיל ארבעים. זה החלק שאף אחד לא טורח לספר לכם, והוא גם החלק היחיד שנמצא בשליטתכם.
-
מסת השריר מתחילה לרדת בשנות השלושים - בין 3% ל־8% בכל עשור, והקצב מאיץ אחרי גיל שישים. אבל הכוח נעלם מהר יותר מהמסה, פי שניים עד חמישה, ודווקא איבוד הכוח הוא זה שמנבא מוגבלות.
-
כוח האחיזה מנבא תמותה טוב יותר מלחץ דם סיסטולי. במחקר PURE, שעקב אחרי כ־140,000 אנשים ב־17 מדינות, כל ירידה של 5 ק״ג בכוח האחיזה נקשרה לעלייה של
16%
בסיכון לתמותה מכל סיבה.
-
נפילות הן הגורם המוביל למוות מפציעה בגיל 65 ומעלה. אחד מכל ארבעה מבוגרים נופל כל שנה, ושיעור התמותה מנפילות בארצות הברית עלה ב־21% בין 2018 ל־2024. הדבר היחיד שמוריד את הסיכון הזה הוא כוח פלג גוף תחתון ושיווי משקל.
את השנים לא מאבדים בסוף. מאבדים את העשור האחרון שבו אתם עדיין הולכים לבד, קונים לבד ומתלבשים לבד.
וזו לא הפחדה, זו חשבון. אף אחד לא עוצר את השעון, אבל הגובה שממנו מתחילים לרדת נקבע עכשיו, וזה כל מה שאימון כוח עושה. גם "אחרי החגים" נקבע שם: השריר לא יודע שהתכוונתם, וכל חודש שעובר מתחיל אתכם מנמוך יותר.
ומה חוזר, ומתי
- שבועייםשינה, ואנרגיה אחר הצהריים. זה הראשון, וזה כמעט תמיד מפתיע.
- שישה שבועותכוח שאפשר למדוד. אותה קימה מכיסא, אותו דף.
- שלושה חודשיםמדרגות, ילדים, מזוודות.
- חצי שנהכאן מתחיל החלק שבו אנשים אומרים "לא הרגשתי ככה עשור".
ואם מישהו מבטיח לכם משהו תוך שבוע, הוא מוכר.
ומה שהמספרים האלה לא אומרים: הם מראים קשר, לא הבטחה. כוח אחיזה חזק לא גורם לחיים ארוכים - הוא סימן למשהו רחב יותר.
אנחנו לא יכולים להבטיח לכם שנים. אנחנו כן יכולים להבטיח שתדעו מה המספר שלכם, ותראו אותו זז.
הסטודיו בדוי · הנתונים בסעיף הזה אמיתיים ונבדקו מול מקורות
מה זה, ומי מנהל את זה
אז מה זה, בעצם
וולנס הוא סטודיו אחד בגבעתיים. לא רשת, לא אפליקציה, ולא מאמן שמגיע אליכם הביתה.
קבוצות של עד שמונה אנשים, חמישה מסלולים, ומאמן אחד שיודע איך קוראים לכם ומה כואב לכם בבוקר.
התוכנית שכתובה מראש, ומישהו שמרים טלפון כשאתם נעלמים - זה מה שאנחנו מוכרים. השעה בסטודיו היא רק המקום שבו זה קורה.
- 1סטודיו, בלי סניפים
- 8אנשים בקבוצה, לכל היותר
- 5מסלולים, לא ארבעים שיעורים
- אין מראות על קיר האימון
מי שמתבייש מסתכל על עצמו במקום על התרגיל, ואז עושה אותו לא נכון.
- אין תמונות של גופים על הקירות
אין "לפני ואחרי", אין פוסטרים של מישהו אחר. יש חלונות.
- המוזיקה נשארת שקטה
ברמה שאפשר לדבר מעליה בלי להרים את הקול, כדי שאפשר יהיה לשאול שאלה.
דביר אברהם
התחלתי על הרצפה של חדר כושר גדול ברמת גן בגיל תשע־עשרה. בגיל עשרים ושש נתקע לי הגב באמצע אימון שלי, לא של מישהו אחר - הייתי מאמן כושר שלא הצליח להרים ארגז מהרצפה, וזה נמשך ארבעה חודשים.
מה שלמדתי שם זה שאף אחד לא הסביר לי מה לעשות בשבוע השני - ואני הייתי אמור להיות זה שיודע. משם הלכתי ללמוד שיקום, ומאז זה רוב מה שאני עושה. אני עדיין מגיע לאימון של 06:30 בעצמי, עם הקבוצה.
- 11 שנה על הרצפה
- מכון וינגייט
- התמחות בשיקום
- ארבעה חודשים עם גב תפוס, מהצד השני
ומה שאני לא עושה: אני לא מאמן ספורטאים, ואני גם לא במיוחד טוב בזה. מי שרוצה לשבור שיא צריך מישהו אחר, ואני אגיד לכם את זה בפגישה הראשונה במקום לקחת את הכסף.
ולמה לא לבד, בחינם: כל תרגיל שאנחנו עושים נמצא ביוטיוב. גם כל תרגיל שעשיתם בשתי הפעמים הקודמות שהפסקתם.
מה שאין ביוטיוב זה מישהו ששם לב שלא הגעתם.
המסלול
הדף - שלושים יום שכבר כתובים
לפני האימון הראשון אתם מקבלים דף אחד: תאריכים, שעות, ומה קורה בכל מפגש. אפשר לתלות אותו על המקרר. הוא נשאר אצלכם גם אם תחליטו לא להירשם.
-
יום 0
פגישת היכרות · 40 דקות
מה קורה
יושבים ומדברים. בודקים טווחי תנועה, ושואלים על פציעות ישנות ועל מה שכואב בבוקר.
מה לא נבקש מכם
לא תתאמנו, לא תעלו על משקל, ולא תחתמו על כלום.
-
יום 18
הקיר
מה קורה
זה השבוע שבו בדרך כלל מפסיקים. בדיוק לכן זה השבוע שבו מתקשרים אליכם.
מה לא נבקש מכם
אין מכירה בשיחה הזאת. אם החלטתם לעצור, זה בסדר, ונגיד לכם את זה.
-
יום 30
מודדים
מה קורה
אותן מדידות מיום 0, על אותו דף. מחליטים יחד אם ממשיכים.
מה לא נבקש מכם
לא תצטרכו להודיע מראש כדי לעצור, ולא תשלמו קנס יציאה.
הדף הזה נשאר אצלכם גם אם החלטתם לא להירשם. ככה אנחנו בודקים אם התוכנית שלנו שווה משהו. אם היא לא - גיליתם את זה בחינם.
ומה קורה אחרי היום ה־30
הדף נכתב מחדש כל שלושה שבועות, מודדים שוב כל שלושים יום ומשווים לשורה הקודמת, ומתקשרים בכל פעם שמישהו מפסיק להגיע - גם בחודש התשיעי.
זה כל המוצר. אין שלב שבו אתם הופכים לוותיקים ומפסיקים לקבל את זה.
חברים
שניים שהתחילו בדיוק כמוכם
שניהם הגיעו עם התנגדות אחרת. זו הכותרת של כל כרטיס, לא המחמאה.
"הייתי בטוחה שכולם יסתכלו עליי"
נרשמתי פעמיים לחדר כושר. לאזור המשקולות פשוט לא נכנסתי - פעם אחת עמדתי בכניסה שלו ואז הלכתי לשתות מים.
כאן אנחנו שישה וכולם עסוקים בעצמם. אין מראות, אז אין על מה להסתכל.
לא זוכרת מתי זה התהפך. בחודש הרביעי בערך שמתי לב שאני כבר לא מתלבטת אם ללכת.
ובאוגוסט, ביוון, בניין בלי מעלית - סחבתי מזוודה של 23 קילו לקומה שלישית לבד. רק למעלה נזכרתי שפעם לא הייתי מסוגלת. אחותי צילמה אותי שם, אין לי מושג למה, ואני עדיין לא מחקתי את זה.
נעמה, 41מתאמנת שנה ושלושה חודשים
"חזרתי אחרי ניתוח גב ופחדתי להרים אפילו קילו"
אחרי הניתוח אמרו לי ללכת. ללכת, זה מה שאמרו. פחדתי להרים אפילו קילו.
ביום הראשון דביר לא נתן לי להרים כלום. רק בדק כמה פעמים אני קמה מכיסא בשלושים שניות. שמונה, והוא כתב את זה על הדף.
הבת שלי גרה בקומה שנייה בבניין בלי מעלית, וזה תמיד היה העניין. אחרי חודש עליתי בלי לעצור באמצע.
עכשיו זה 12. לא עשיתי את זה שבע שנים, את המדרגות.
רות, 63מתאמנת שנתיים
חוות דעת ודמויות בדויות · נכתבו לצורך הדגמה
מה נכנס
מה נכנס לחודש
הכול באותו מנוי. אין תוספות, אין שדרוגים, ואין שום דבר שנפתח רק אם משלמים יותר.
חודש אחד
- אימונים ללא הגבלה, בקבוצות של עד 8
- חמישה מסלולים, ואפשר לעבור ביניהם בכל חודש בלי תוספת ובלי לבקש רשות
- הדף - תוכנית כתובה עם תאריכים ושעות, עוד לפני האימון הראשון
- נשלח בוואטסאפ בכל יום ראשון, ונכתב מחדש כל שלושה שבועות
- מדידה חוזרת כל שלושים יום - אותו דף, אותו כיסא, אותה שורה להשוות אליה
- שיחה כשאתם מפסיקים להגיע. תמיד, לא רק בחודש הראשון
- מגבת נקייה בכל אימון, מלתחות, מקלחות וארוניות עם מפתח
ומה שלא נכנס: חוזה שנתי, דמי הרשמה וקנס יציאה. אין כאלה, וזה מה שמכריח אותנו להיות שווים את זה מחדש כל חודש. כמה זה עולה - בסעיף הבא.
מחיר
המחיר כתוב. גם מה שהוא לא כולל.
אחד על אחד, פעמיים בשבוע
₪240 × 8 = ₪1,920 לחודש
חודש פתוח בוולנס
₪420 לחודש
אותו מאמן. אותו דף. אותה מדידה. ההבדל היחיד הוא שיש עוד שבעה אנשים בחדר, ובדיוק בגלל זה זה עולה רבע. אם צריך להסביר את זה למישהו בבית - זו ההשוואה.
חודש פתוח
₪420
לחודש · ללא התחייבות, ללא הגבלה
אחד על אחד
₪240
לאימון · אפשר בודד
אנחנו יקרים יותר לחודש מכל רשת בארץ. רשת תיקח מכם בערך חצי.
ובלי חוזה שנתי, אנחנו צריכים להיות שווים את זה מחדש כל חודש. זו לא נדיבות; זה מה שמכריח אותנו להתקשר אליכם ביום 18 במקום לחכות שתעלמו.
שאלות
מה שבדרך כלל שואלים בטלפון
אני ממש לא בכושר. זה מתאים לי?
זה בדיוק מי שמגיע לכאן. הגיל הממוצע בקבוצה הוא 47, ורוב האנשים לא התאמנו שנים. ביום 0 לא מתאמנים בכלל - רק בודקים איפה אתם, וזה נשאר בינינו.
מה אם אני מפספס שבוע?
כלום. חוזרים לדף במקום שבו עצרתם, ואם צריך מורידים דרגה לשבוע. אין מה "להשלים".
יש חוזה?
אין. המנוי החודשי מתחדש מעצמו ונעצר בהודעה אחת עד סוף החודש. אין דמי הרשמה ואין קנס יציאה.
אני לא אוהב קבוצות.
אז אימון אישי. אפשר גם להתחיל אישי ולעבור לקבוצה אחרי חודש. רוב האנשים עושים בדיוק את זה.
ומה אם אפצע?
זו שאלה נכונה, וההשוואה הנכונה אליה היא לא "אימון מול כלום". הדבר הכי מסוכן שאפשר לעשות לגב בגיל ארבעים הוא כלום. באימון מודרך בוחרים את המשקל, מתחילים נמוך מדי בכוונה, ואם יש רקע רפואי - דביר מדבר עם הפיזיותרפיסט או הרופא שלכם לפני שמתחילים.
ומה אם דביר פשוט לא יתאים לי?
בשביל זה יום 0 קודם לתשלום ולא אחריו. יושבים 40 דקות, ואם זה לא מתחבר - לא נרשמים, ואף אחד לא מנסה לשכנע. יוצאים עם הדף בכל מקרה.
אני אחרי ניתוח או מעל גיל 65. מה עושים?
מביאים אישור מהרופא או מהפיזיותרפיסט, ואנחנו בונים סביבו. אם המטפל שלכם אומר לא, אנחנו אומרים לא.
יום 0
נתחיל מפגישה, לא ממנוי
משאירים שם וטלפון. דביר חוזר אליכם באותו יום, עד 20:00.
- 40 דקות בשעה שנוחה לכם, ובלי להתאמן
- ₪0, בלי כרטיס אשראי ובלי לחתום על כלום
- אם לא התחברתם - לא נעלבים, ואין שיחת שכנוע
- יוצאים עם הדף, גם אם החלטתם שלא
